מעבר לסודיות והחיסיון שבהליך הגישור כמו גם החיסכון המשמעותי בהוצאות כמפורט לעיל (בעיקר הוצאות שכר טרחת עורך דין, הוצאות אגרות ותשלום למומחים שונים), חשוב לציין כי להליך גישור יתרונות נוספים. כך למשל, והבולט ביניהם הוא העובדה כי הצדדים מגיעים להליך גישור במטרה לפתור דברים ולא להילחם האחד כנגד השני, האוירה בהליך גישור לעיתים קרובות פחות רשמית ו"מאיימת" לעומת האוירה בניהול הליכים משפטיים בין כתלי בית המשפט ו/או בית הדין הרבני. השיח הוא שיח של פתרון, שיח של שלום, שיח של כדאיות ותועלת, אינטרסים ורצונות ולבסוף פתרונות והסכם כולל.
נכון כי הליך גישור בעניינים הנוגעים לדיני משפחה עשוי להיות אמוציונאלי ולא קל, אבל בהשוואה לניהול הליכים ודיונים בבית המשפט ו/או בבית הדין הרבני, הרי שהליך הגישור טומן בחובו את האפשרות להקל על הצדדים בעניין זה גם לאור המהות והמטרה של הליך הגישור. כך גם בהליך הגישור ניתן, ולעיתים אף מומלץ, כי המגשר ישמע כל צד בנפרד וידון עמו באפשרויות העומדות לצורך פתרון הסכסוך, דבר שמקל מאוד על הצדדים משך ניהול הליך הגישור, בשונה מבית המשפט ו/או בית הדין הרבני בהם קיימת לרוב חובת נוכחות של הצדדים עצמם באולם הדיונים.
זאת ועוד, הליך הגישור, בניגוד לניהול הליכים משפטיים בערכאות המשפט, אינו מתמשך על פני תקופה ממושכת ו"בלתי ידועה", הצדדים אינם תלויים במערכת המשפט ו/או ממתינים בין דיון לדיון חודשים ארוכים, אלא הליך הגישור הוא קצר, בן מפגש אחד או מספר מפגשים אשר מתקיימים משך תקופה קצרה יחסית, במסגרתם למעשה מנהלים הצדדים משא ומתן לצורך פתרון כלל המחלוקות ביניהם, עד לעריכת הסכם וחתימתו בהתאם לכך.
אין ספק כי קיום הליך גישור תוך הימנעות מניהול הליכים משפטיים מורכבים וממושכים בבית המשפט ו/או בבית הדין הרבני מצמצם באופן משמעותי את הנזקים הנגרמים גם לילדים המשותפים, הן משך התקופה בה מתנהל ההליך הגישורי והן לאחר מכן בהמשך החיים שמנהלים הצדדים, לרבות בינם לבין עצמם לבין הילדים. המסלול ההסכמי בונה יתרון פסיכולוגי כלפי העתיד, כך שגם אם בעת הפרידה ו/או הגירושין קיים סכסוך קשה ומורכב, הפתרון ההסכמי עשוי להבטיח כי בעתיד יצליחו הצדדים לגשר על המשקעים שנוצרו חלף לקבע אותם ו/או להעצימם כפי שקורה לעיתים קרובות במהלך ניהול הליכים משפטיים בין כותלי בית המשפט ו/או בית הדין הרבני.
כך למשל, בנסיבות בהן יש לצדדים ילדים משותפים, הרי ששימור ערוץ תקשורת טובה בין הצדדים הצופה גם פני עתיד עשוי להועיל לכל הצדדים הנוגעים בדבר, בניגוד לחוסר שיתוף פעולה, חוסר תקשורת והסלמת הסכסוך בין הצדדים הנוצרים לעיתים קרובות אך בשל ניהול המאבקים המשפטיים בערכאות המשפט.
יתרון נוסף בהליך גישור הוא כי אין לצדדים למעשה מי שמכתיב להם את הדרך בה ינהגו במהלך חייהם וחיי ילדיהם, אלא הצדדים הם אלה שמחליטים והשליטה נמצאת בידיהם ולא אצל גורמים אחרים כמו השופט/ת בבית המשפט ו/או הדיינים בבית הדין הרבני, פקידות סעד ועובדות סוציאליות, רו"ח ואקטואר ועוד מומחים אחרים אותם עשוי למנות בית המשפט ו/או בית הדין במהלך ניהול הליכים משפטיים.
הליך גישור הוא הליך וולנטרי המתקיים על פי בחירת הצדדים וכל עוד הם מעוניינים להמשיך בו. כלומר, בכל רגע נתון בו מי מהצדדים חפץ לסיים את הליך הגישור הוא רשאי לעשות כן ואין שום כפיה בהליך גישור לא לעצם ניהול הליך הגישור ולא לתוכן ו/או מהות הליך הגישור.
חשוב לציין, כי את הסכם הגישור יש להגיש לאישור הערכאה המשפטית (בית המשפט ו/או בית הדין הרבני) ובאופן זה יקבל ההסכם תוקף של פסק דין, בדומה להליכים משפטיים מורכבים וממושכים המסתיימים בסופו של דבר בפסק דין. הרעיון הוא שבגישור מדובר בהסכמות של הצדדים עצמם, שהם הכתיבו למגשר/ת (בדרך כלל עו"ד העוסק בתחום דיני המשפחה אשר מנסח ועורך את ההסכם עבור הצדדים כך שיהיה גם נכון וטוב מבחינה משפטית) והסכמות אלו מקבלות תוקף של פסק דין.