ידועים בציבור- מי הם? ומהן זכויותיהם?
מי הם ידועים בציבור?
בראשית הדברים יוסבר כי אין חוק אחד שמגדיר מיהם ידועים בציבור. כלומר, אין הגדרה מדויקת של מושג הידועים בציבור. לכן השאלה מי הם ידועים בציבור הינה שאלה משפטית מורכבת. יש מספר חוקים המתייחסים להכרה בבני זוג כידועים בציבורלצורך עניין מסוים
וזאת בהתקיים התנאים המתאימים ע"פ אותו חוק. כך, ייתכן ובני זוג ייחשבו ע"פ חוק מסוים, למשל חוק הירושה, כידועים בציבור לצורך ירושתם האחד את השנייה ומנגד, לצרכים אחרים ו/או ע"פ חוקים אחרים – לא יוכרו אותם בני זוג כידועים בציבור.
כך גם אין הגדרה מדויקת למשך התקופה הנדרשת בה ניהלו בני הזוג מערכת יחסים על מנת שיכירו בהם כידועים בציבור.
אז איך נדע האם בני זוג הם ידועים בציבור או לא?
כל אחד מן החוקים הרלבנטיים המתייחסים להכרה בבני זוג כידועים בציבור נוקט בהגדרה משלו, כאשר ניתן להצביע על יסוד מרכזי אחד שחוזר על עצמו המאפיין את מוסד הידועים בציבור והוא –בני זוג החיים חיי שיתוף ונוהגים כבעל ואישה
ללא האקט הפורמלי של הנישואין.
בתי המשפט דנו במרוצת השנים בשאלת הגדרת בני זוג כידועים בציבור ע"פ חוקים שונים בהתאם לנסיבות שהונחו בפני בית המשפט. חשוב לציין כי כל מקרה נבחןלגופו של עניין.
כך, נהוג לאמץ את ההגדרה הקבועה בסעיף 55 לחוק הירושה ולפיה ידועים בציבור הם"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה". הכוונה היא לחיי משפחה משותפים כבעל ואישה, תוך שיתוף כלכלי למשל ו/או מאמץ משותף, ולא לחיים זה לצד זו כשל שותפים לדירה. באשר ליחסי השיתוף, הכוונה היא ליחסי אמון הכוללים יחסי אישות כמקובל בין בני זוג נשואים.
משך הזמן שחלף הרחיבו בתי המשפט בפסיקתם את מוסד הידועים בציבור וכיום למשל מכירים באיש ואישה כידועים בציבור גם אם חיו יחד לסירוגין בשתי דירות שונות ולאו דווקא אם חיו תחת קורת גג אחת. כך, לעיתים קרובות בני זוג שהתאלמנו או התגרשו מפתחים מערכת יחסים עם בן או בת זוג אחרים, אך מאחר שלאלו לרוב כבר יש משפחה וילדים (ולעיתים גם נכדים ואף נינים), הם לעיתים מעדיפים להישאר ולגור בביתם לצורך הנוחות תוך שהם מנהלים מערכת יחסים זוגית עם שיתוף לכל דבר ועניין (למעט מגורים משותפים כאמור).
נושא זה עלה בפסיקת בתי המשפט ונקבע כי ניתן להכיר בידועים בציבור גם אם אין מגורים משותפים תחת קורת גג אחת, אך יש שיתוף ביתר הפרמטרים הנבחנים לצורף הכרה בבני זוג כידועים בציבור.
חשוב לדעת, כי בעוד שבני זוג שנישאו בעלי תעודת נישואין ודי בה כדי להוות ראיה לחיים משותפים, הרי שהידועים בציבור, שאין להם כל תעודה,צריכים להוכיחלרשויות ו/או לבית המשפט בראיות מטעמם (למשל, באמצעות עדים ו/או מסמכים) כי הם אכן ידועים בציבור ו/או היו ידועים בציבור, שכן מתוך הכרה זו ועל פיה הם יוכלו לקבל את זכויותיהם השונות.
כך גם כאשר מערכת היחסים הזוגית מסתיימת בין אם בשל פרידת בני הזוג ובין אם בשל מות מי מבני הזוג יכול אחד מבני הזוג לפנות בתביעה להכרתו כידוע/ה בציבור לצורך קבלת זכויות שונות ע"פ החוקים הרלבנטיים.
מהן הזכויות העיקריות של הידועים בציבור?
הזכות למזונות:
נהוג לחשוב כי רק אישה נשואה זכאית למזונות מבעלה, אלא שלא כך הדבר. נכון שעל פי הדין העברי אין אדם חייב במזונות לאישה אלא אם התחתן עמה, אולם בתי המשפט יצרו בפסיקתם "מזונות אזרחיים/משקמים" כך במקרים בהם התקיים דפוס של תלות כלכלית בין בני הזוג, הרי שניתוק מידי של הקשר עלול להותיר את אחד מבני הזוג ללא קורת גג. לפיכך, קבעו בתי המשפט בפסיקתם כי ההגינות והצדק מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים לתקופה מסוימת (תלוי בנסיבות). כלומר, קיומו או היעדרו של סטטוס הנישואין אינו משליך בהכרח על היעדרן של חובות אזרחיות בין הצדדים. לפיכך, מזונות הידועים בציבור זכו בפסיקת בתי המשפט לכינוי"מזונות משקמים"או"מזונות אזרחיים". מזונות אלו עשויים לכלול גם את הזכות למגורים (מדור) על מנת שאחד מבני הזוג הידועים בציבור לא ימצא עצמו לפתע ללא קורת גג, שעה שהיה תלוי במגוריו בבן או בבת הזוג לפי העניין.
שיתוף ברכוש:
חוק יחסי ממון החל על זוגות שנישאו לאחר 1974 ועל פיו מבצעים איזון משאבים (חלוקת הרכוש המשותף) אינו חל על ידועים בציבור. יחד עם זאת, בתי המשפט קבעו בפסיקתם כי הלכת השיתוף החלה על בני זוג שנישאו לפני שנת 1974 ואשר במהלך השנים הפכה ל"חזקת השיתוף", חלה גם על ידועים בציבור, וזאת בגדר חזקה הניתנת לסתירה. כלומר, קיימתחזקה
כי הייתה לצדדים כוונת שיתוף ברכוש שנצבר משך החיים המשותפים. אלא שהנטל להוכיח זאת, רובץ על בן או בת הזוג הידועים בציבור הטוענים לזכות השיתוף בנכסים. קרי, מדובר בחזקת שיתוף הניתנת לסתירה שכן אם בן הזוג לא הצליח להוכיח את כוונת השיתוף ו/או אם בן הזוג האחר מתנגד וטוען כי לא היתה כוונת שיתוף, אזי יתכן ובית המשפט יקבע כי אותם בני זוג אשר בפניו גם אם הוכרו כידועים בציבור, הרי שלא היתה להם כוונת שיתוף ברכוש שצברו, כולו או חלקו. על פי חזקת השיתוף, הניתנת לסתירה כאמור לעיל, מתבצעת חלוקה שוויונית של נכסי בני הזוג ו/או הזכויות שנצברו על ידםבמהלך חייהם המשותפים.
חשוב לציין, כי בניגוד לבני זוג נשואים עליהם חל חוק יחסי ממון הקובע כי איזון המשאבים (חלוקת הרכוש) יעשה במועד פקיעת הנישואין (זכות אובליגטוריות נדחית), הרי שחזקת השיתוף החלה על ידועים בציבור מקנהזכות קניינית
והמשמעות של כך, היא כי כל אחד מבני הזוג רשאי לקבל את זכויותיו ברכוש באופן מיידי,
ללא צורך להמתין להתקיימותם של תנאים מסוימים כמו מועד פקיעת הנישואין.
הזכות לרשת:
לבני זוג ידועים בציבור קיימת הזכות לרשת האחד את השנייה עפ"י חוק הירושה. סעיף 55 לחוק הירושה קובע את התנאים אשר צריכים להתקיים כדי להכיר בזכותם של הידועים בציבור לרשת את בן או בת הזוג המנוחים מדובר בשלושהתנאים מצטברים - הצדדים קיימוחיי משפחה,ניהלומשק בית משותףובשעת המוות אף אחד מהםלא היה נשוי
לאדם אחר. בהתקיים תנאי הסף הללו ובהיעדר צוואה האומרת אחרת, הידועים בציבור זכאים לרשת את בן או בת הזוג אשר הלכו לבית עולמם. נטל ההוכחה כי התנאים הללו מתקיימים מוטל על הטוען להיות בני הזוג ידועים בציבור.
שם משפחה:
הידועים בציבור יכולים לשנות את שם משפחתם לשם המשפחה של בן הזוג הידוע בציבור. לעניין זה נדרש אישור של שר הפנים.
זכויות פנסיוניות:
כאשר מדובר בידועים בציבור ואחד מבני הזוג נפטר, כל עוד אין צוואה המורה אחרת, ו/או כל עוד לא ציין המנוח מוטבים אחרים כשאריו, אזי ניתן להעביר את זכויותיו הפנסיוניות לבן או בת הזוג שנותרו בחיים. כמו כן, המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבת שארים לבן הזוג שנותר בחיים.
חשוב להדגיש, כי מעבר לזכויות אלו,קיימות זכויות נוספותהמוענקות לבני זוג ידועים בציבור לרבות ובפרט לצורך ניהול חייהם המשותפים (ולא רק במקרה של פרידה או מוות) ומכל מקום, אין עסקינן ברשימת זכויות מלאה וסגורה.
מה המעמד של ילד שנולד לידועים בציבור?
חשוב להבהיר, ילדים הנולדים לידועים בציבור אינם ממזרים ואינם פסולי חיתון, אך בשל העובדה כי הם נולדו לידועים בציבור. כלומר העובדה כי ילדים נולדו להורים שאינם נשואים והם ידועים בציבור אינה משפיעה ו/או גורעת מזכויות הילדים כפי שהם ע"פ דין.
לסיכום הדברים:
כאשר הידועים בציבור ו/או מי מהם מבקשים הכרה במעמדם לצורך קבלת זכויות, עליהם לפנות בתביעה מתאימה ובמסגרת זו לעמוד בנטל הוכחה לפיו ראשית נדרש להוכיח בראיות את מעמדם של אותם בני זוג כידועים בציבור ולאחר מכן, עליהם להוכיח את התקיימותם של התנאים הנדרשים בהתייחס לעתירתם, למשל כי הייתה בין בני הזוג כוונת שיתוף ברכוש או כי אחד הצדדים היה תלוי כלכלית בבן הזוג עד למועד הפרידה או המוות ולכן זכאי למזונות משקמים.
יודגש כי בני זוג הרוצים להבטיח את זכויותיהם של בן/בת זוגם ו/או באופן הדדי ומבלי שיאלצו לעמוד בנטל הוכחה כפול כמודגם לעיל, הרי שהם יכולים לפעול בדרכים אחרות אשר הדין מאפשר להם לצורך הסדרת זכויותיהם. כך למשל, על מנת להסדיר את נושא המזונות, הרכוש, הירושה וכיו"ב בין ידועים בציבור, ניתן לערוך צוואה (לרבות צוואה הדדית) ו/או הסכם לחיים המשותפים. היתרון בכך בא לידי ביטוי הן ביצירת הוודאות החסרה נוכח המצב המשפטי באשר להכרה ולזכויות של ידועים בציבור והן בחיסכון כספי משמעותי שכן ניהול הליכים בבתי משפט להוכחת עצם היות בני הזוג ידועים בציבור וכן לצורך קבלת זכויות גבוה מאוד יחסית לפתרונות אחרים בהם ניתן לנקוט מראש כפי עריכת צוואה ו/או הסכם חיים משותפים.
ככל שלא נערכה צוואה ו/או הסכם לחיים המשותפים, ובמקרה של פרידה או מוות חס וחלילה, חשוב להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום דיני המשפחה, שכן זכויותיהם של ידועים בציבור נקבעו וממשיכות להיקבע ע"פ פסיקתם הנרחבת של בתי המשפט, כאשר כל מקרה נדון לגופו של עניין ומוכרע בהתאם לנסיבות המקרה ויכולת ההוכחה, העלאת הטענות הנכונות והמתאימות אשר יהיה קשה מאוד לסתור אותן תוך הצגת ראיות כנדרש ע"פ דין לצורך הוכחת הטענות, בין אם עסקינן בצד הטוען להכרה בידועים בציבור ובין אם מדובר בצד המכחיש מעמד של ידועים בציבור.
עו"ד הילה זוהרמייעצת ומייצגת משך שנים ארוכות ידועים בציבור לצורך קבלת זכויותיהם בנסיבות שונות בין מקרה למקרה, ובעלת ניסיון רב בתחום זה וכן זכתה להצלחות רבות.
כך למשל, בפסק דין מפורסם בו ייצגה עו"ד זוהר ידועה בציבור כנגד בן זוגה לאחר שהגישה האישה תביעות באמצעות עו"ד הילה זוהר בבית המשפט לענייני משפחה בנושא חלוקת הרכוש ותביעה למזונות אישה (מזונות משקמים / מזונות אזרחיים) לרבות הליך של צו הרחקה כנגד בן הזוג הידוע בציבור, הכריע בית המשפט בפסק הדין המפורסם כי האישה הידועה בציבור תמשיך להתגורר בבית המגורים בו גרו בני הזוג הידועים בציבור, על אף שבית המגורים היה רשום רק על שם בן הזוג ובבעלותו הבלעדית שכן נרכש מכספים שלו בלבד, ואף הרחיק בצו הרחקה את בן הזוג הידוע בציבור מבית המגורים לתקופה ארוכה (!) בכך הכיר בית המשפט בזכות המגורים של האישה הידועה בציבור בבית המגורים בו חיו בני הזוג למרות שהמדובר בבית מגורים שאינו בבעלות האישה כלל ולמרות שמדובר בבני זוג שאינם נשואים אלא מכוח היותם ידועים בציבור.
המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי ו/או חוות דעת משפטית. משרד עו"ד הילה זוהר ו/או מי מטעמו אינם נושאים באחריות בגין שימוש מכל מין וסוג שהוא הנעשה במידע האמור לעיל. ניתן לקבל ייעוץ מקצועי, מלא ומדויק בהתאם למקרה הספציפי בעניינכם באמצעות יצירת קשר עם משרד עו"ד הילה זוהר - צור קשר >>>